תשלום חודשי בחדלות פירעון. אחת השאלות הראשונות של כל חייב היא "כמה אצטרך לשלם בכל חודש?". התשובה אינה שרירותית: הממונה על הליכי חדלות פירעון קובע את התשלום החודשי לפי נוסחה אחידה ושקופה, המעוגנת בנוהל רשמי. מדריך זה מפרק את הנוסחה, את הסכומים ואת דרך החישוב, והוא חלק מהמדריך המלא לחדלות פירעון.
תשלום חודשי בחדלות פירעון נקודות עיקריות
- העיקרון: החייב מותיר בידיו "דמי מחיה" למחיה בכבוד, ומעביר לקופת הנשייה חלק מהכנסתו הפנויה.
- הנוסחה: תשלום חודשי = (הכנסת התא המשפחתי נטו − הסכום הבסיסי − הוצאות מיוחדות) ÷ 2, מוכפל בחלקו היחסי של החייב בהכנסת התא.
- התמריץ: ככלל החייב נשאר עם מחצית מהכנסתו הפנויה — כדי לעודד אותו למצות את כושר ההשתכרות.
- הבסיס המשפטי: סעיפים 156, 160 ו-162 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ונוהל הממונה "אמות מידה לקביעת תשלום חודשי לחייב" (מהדורה מעודכנת לינואר 2026).
מהו התשלום החודשי ולמה הוא משולם?
התשלום החודשי הוא הסכום שהחייב מעביר מדי חודש לקופת הנשייה, שממנה מחולקים הכספים לנושים. הוא משולם לאורך תקופת הביניים ולאחר מכן במסגרת תוכנית הפירעון שבצו לשיקום כלכלי. מטרתו לאזן בין שני אינטרסים: השיקום הכלכלי של החייב ומחייתו בכבוד מצד אחד, והחזר מרבי לנושים מצד שני.
"דמי מחיה" — הסכום שנשאר בידי החייב
בלב החישוב עומד המונח "דמי מחיה" (סעיף 160 לחוק): הסכום הדרוש לחייב ולמי שפרנסתו עליו להוצאות המחיה הבסיסיות, בהתחשב בהכנסות בן הזוג והילדים. דמי המחיה הם מה שנותר בידי החייב לאחר ניכוי התשלום החודשי מהכנסות התא המשפחתי.
הנוסחה לחישוב התשלום החודשי
התשלום החודשי מחושב בשני שלבים: תחילה מחשבים את ההכנסה הפנויה של התא המשפחתי, ואז את חלקו של החייב בה. הנוסחה היא: (הכנסת התא המשפחתי נטו − הסכום הבסיסי − הוצאות מיוחדות) ÷ 2 × חלקו היחסי של החייב בהכנסת התא.
שלב א': ההכנסה הפנויה של התא המשפחתי
ההכנסה הפנויה היא סך ההכנסה החודשית נטו של כל בני התא המשפחתי, פחות "הסכום הבסיסי" ופחות הוצאות מיוחדות מוכרות. ההכנסה נטו כוללת לא רק שכר עבודה אלא גם קצבאות, דמי שכירות ודמי מזונות, בניכוי תשלומי חובה (מס הכנסה, פנסיה וביטוחים).
שלב ב': חלקו היחסי של החייב
החייב משלם רק מתוך חלקו שלו בהכנסות התא, ורק מחצית ממנו. אם, למשל, הכנסת החייב מהווה 75% מהכנסת התא, יוטל עליו תשלום של 75% ממחצית ההכנסה הפנויה. הותרת המחצית השנייה בידי החייב היא תמריץ מכוון להגדלת ההכנסה — מה שמגדיל בסופו של דבר גם את ההחזר לנושים.
תשלום חודשי בחדלות פירעון – הסכום הבסיסי לפי הרכב המשפחה
הסכום הבסיסי הוא רכיב אחיד המבוסס על קצבת נכות כללית (דרגת אי-כושר 75% ומעלה), ומשקף מינימום מחיה. הוא נקבע אך ורק לפי הרכב התא המשפחתי — ללא תלות בגיל, במין או במקום המגורים — וכבר מגלם בתוכו הוצאות מגורים כגון שכירות או משכנתה.
טבלת הסכומים
לפי נספח הנוהל (סכומים מעודכנים), הסכום הבסיסי החודשי הוא:
- יחיד / נשוי החי בנפרד — 4,711 ש"ח
- רווק / גרוש / אלמן + ילד — 6,211 ש"ח
- זוג — 6,229 ש"ח
- זוג + ילד — 7,729 ש"ח
- זוג + 2 ילדים — 9,229 ש"ח
- זוג + 3 ילדים — 10,729 ש"ח
- זוג + 4 ילדים — 12,229 ש"ח
- זוג + 5 ילדים — 13,529 ש"ח
לסכום הבסיסי מתווספים כ-1,500 ש"ח עבור כל ילד עד הילד הרביעי, וכ-1,300 ש"ח החל מהילד החמישי.
הוצאות מיוחדות שניתן לנכות
מעבר לסכום הבסיסי, הממונה רשאי להכיר בהוצאות מיוחדות ולנכות אותן מההכנסה — כנגד אסמכתאות מתאימות ולפי שיקול דעתו. הכרה בהוצאות אלה מקטינה את ההכנסה הפנויה ובכך את התשלום החודשי.
אילו הוצאות מוכרות
- הוצאות בריאות חיוניות שאינן מכוסות בסל הבריאות ובביטוח המשלים.
- הוצאות יציאה לעבודה — נסיעות בתחבורה ציבורית.
- טיפול בילדים שאינם בגיל חינוך חובה — עד כ-2,500 ש"ח לחודש לכל ילד.
- צהרונים לילדים עד כיתה ג' — עד כ-1,000 ש"ח לילד.
- הקצבה לזכאי מזונות לפי סעיף 179 לחוק.
מצבים מיוחדים שמשפיעים על החישוב התשלום החודשי בחדלות פירעון
לצד הנוסחה הבסיסית, הנוהל מסדיר מספר מצבים נפוצים שמשנים את אופן החישוב. חשוב להכיר אותם כי הם עשויים להעלות או להוריד את התשלום באופן ניכר.
בן זוג שאינו עובד
אם בן הזוג אינו עובד או משתכר מתחת לשכר מינימום ללא הצדקה, רשאי הממונה לייחס לו הכנסה בגובה שכר מינימום נטו — אך רק לאחר שלושה חודשים מצו פתיחת ההליכים, כדי לאפשר לו למצוא עבודה.
משמורת משותפת וזכאים למזונות
כשילד נמצא במשמורת משותפת, הסכום הבסיסי עבורו מחולק יחסית למספר הימים שבהם הוא מתגורר עם החייב. כך, למשל, ילד במשמורת משותפת מלאה יחושב לפי מחצית מהסכום שהוקצה לו.
חייב שאינו עובד ללא הצדקה
מאחר שההליך מכוון להפטר, החייב נדרש לפעול לפירעון חובותיו. תשלום חודשי לחייב שאינו עובד ללא הצדקה לא יפחת מ-150 ש"ח לחודש למשך שלושה חודשים, ולאחריהם ייקבע על בסיס הכנסה בגובה שכר מינימום.
דוגמה מספרית לחישוב
הדרך הטובה ביותר להבין את הנוסחה היא דרך דוגמה. נניח חייב נשוי ואב לשני ילדים קטינים, שאחד מהם מתחת לגיל שלוש.
הנתונים
- הכנסת החייב נטו: 6,500 ש"ח; הכנסת בן הזוג נטו: 6,500 ש"ח; קצבת ילדים: 438 ש"ח — סך הכנסת התא: 13,438 ש"ח.
- הסכום הבסיסי (זוג + 2 ילדים): 9,229 ש"ח.
- הוצאות מיוחדות (טיפול בילד מתחת לגיל 3): 1,200 ש"ח.
החישוב
ההכנסה הפנויה: (13,438 − 9,229 − 1,200) ÷ 2 = 1,504 ש"ח. חלקו היחסי של החייב בהכנסות התא הוא 50%, ולכן התשלום החודשי עומד על כ-752 ש"ח, ודמי המחיה שנותרים לתא המשפחתי הם כ-12,686 ש"ח.
האם התשלום חודשי בחדלות פירעון קבוע לאורך כל ההליך?
לא. התשלום החודשי נגזר מהיכולת בפועל, וניתן לעדכנו אם משתנות נסיבות החייב — שינוי בהכנסה, במצב המשפחתי או בהוצאות. נוסף על כך, החוק מגן על זכויות החייב לגמלאות מסוימות מהמוסד לביטוח לאומי, שאינן חלק מקופת הנשייה.
שוקלים הליך חדלות פירעון או חולקים על גובה התשלום? ליווי מקצועי יכול להבטיח שהחישוב נעשה נכון ושכל ההוצאות הרלוונטיות הוכרו.
שאלות נפוצות
כמה אצטרך לשלם בכל חודש בחדלות פירעון?
הסכום נקבע לפי נוסחה: מההכנסה החודשית נטו של התא המשפחתי מנכים סכום בסיסי (לפי הרכב המשפחה) והוצאות מיוחדות מוכרות, מחלקים בשתיים, ומכפילים בחלקו היחסי של החייב בהכנסת התא. אין סכום אחיד — הוא תלוי בהכנסות, בהרכב המשפחה ובהוצאות.
מהו "הסכום הבסיסי" ומה הוא כולל?
הסכום הבסיסי הוא מינימום מחיה אחיד, המבוסס על קצבת נכות כללית ונקבע לפי הרכב התא המשפחתי בלבד. הוא נע מ-4,711 ש"ח ליחיד ועד מעל 13,000 ש"ח לזוג עם חמישה ילדים, וכבר כולל הוצאות מגורים כמו שכירות או משכנתה.
האם בן הזוג שלי חייב להשתתף בתשלום?
החישוב מתבסס על הכנסות התא המשפחתי כולו, אך החייב משלם רק מחלקו היחסי בהכנסה. אם בן הזוג אינו עובד ללא הצדקה, הממונה רשאי לייחס לו הכנסה בגובה שכר מינימום לאחר שלושה חודשים, מה שמשפיע על החישוב.
האם אפשר להפחית את התשלום החודשי?
כן, בכמה דרכים: הכרה בהוצאות מיוחדות (בריאות, נסיעות, טיפול בילדים, מזונות), עדכון בעקבות ירידה בהכנסה, או תיקון חישוב שגוי. כל אלה מצריכים אסמכתאות ופנייה מנומקת לממונה, ולעיתים קרובות ליווי משפטי משפר את התוצאה.
מה קורה אם לא אעמוד בתשלום?
אי-עמידה בתשלום נחשבת הפרה מהותית ועלולה להוביל להוראה שלפיה הכנסות החייב יהפכו לחלק מקופת הנשייה — כלומר המעסיק יעביר את השכר ישירות לנאמן. אם נוצר קושי אמיתי, יש לפנות מבעוד מועד ולבקש התאמה של התשלום.
מקורות
- הממונה על הליכי חדלות פירעון — אמות מידה לקביעת תשלום חודשי לחייב (נוהל 13), מהדורה מעודכנת לינואר 2026 (אוחזר 17.6.2026)
- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 — נוסח החוק (אוחזר 17.6.2026)
- כל-זכות — תשלום חודשי (תשלום נדרש) של חייב בהליכי חדלות פירעון (אוחזר 17.6.2026)
עו"ד ניקולאי מאינס — מייסד משרד עו"ד ניקולאי מאינס בכפר סבא. למעלה מעשור כיועץ משפטי בתוך המערכת הפיננסית ובחברות אשראי חוץ-בנקאי. מאמר זה הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.