ע"א 1456/22 | בית המשפט העליון | 1.12.2022
האם מסמך "סיכום ישיבה" המשקף הסכמות חלקיות שהושגו במסגרת הליך גישור בין הצדדים מהווה חוזה מחייב? בית המשפט העליון נדרש לשאלה זו והכריע כי יש לראות במסמך זה חוזה בעל תוקף מחייב בין הצדדים.
רקע עובדתי
המערער, איברהים עג'מי, ומשפחתו מחזיקים כבר עשרות שנים במקרקעין הנמצאים בשטח המיועד להרחבת היישוב "וואחת אל סאלם נווה שלום".
הצדדים ניהלו הליך גישור במטרה להגיע להסכמות לגבי פינוי המקרקעין על ידי המערער ומשפחתו, ובתמורה הקצאת מגרשים ושטחים חלופיים למערער על ידי היישוב.
בתום אחת מישיבות הגישור נחתם "סיכום ישיבה" ובו הסכמות עקרוניות, אך בהמשך לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה על כלל פרטי העסקה ולא נחתם הסכם סופי ומפורט.
טענות הצדדים: "סיכום ישיבה" הינו מסמך מחייב נ' הבנות עקרוניות בלבד
המערער טען כי מסמך "סיכום ישיבה" מהווה הסכם גישור מחייב, אשר יש לאכוף על המשיבים, וכי הללו התנערו ממנו באופן חד צדדי ובחוסר תום לב.
מנגד, טענו המשיבים כי מדובר במסמך שאינו מחייב משפטית, וכי הוא משקף הבנות עקרוניות בלבד שלא הבשילו לכדי חוזה מפאת היעדר מסוימות ואישור האסיפה הכללית של היישוב.
הכרעת בית המשפט: העליון הורה להכיר ב- "סיכום ישיבה" כחוזה מחייב בין הצדדים.
בית המשפט העליון, מפי השופט גרוסקופף ובהסכמת יתר חברי ההרכב, קיבל את הערעור ברובו וקבע כי יש לראות במסמך סיכום הישיבה חוזה מחייב.
בפסק הדין, נחלקו השופטים בדעותיהם לגבי ההכרה במסמכי ביניים כחוזים מחייבים בעסקאות מקרקעין. השופט עופר גרוסקופף הביע עמדה זהירה, לפיה ראוי לשקול החלת כללים מחמירים יותר בתחום זה, וזאת כדי להגביר את הוודאות המשפטית עבור הצדדים.
האמת צריכה להיאמר, ולו כהערת אזהרה לעתיד - המטוטלת שבין הקוטב הפורמאלי לבין הקוטב המהותי נעה בעניין זה בפסיקתנו בצורה מופרזת לכיוון הקוטב המהותי. יתכן מאד, כי בעתיד יהיה מקום לְמַתֵּן במידה משמעותית את תנודתה של המטוטלת, במיוחד בנוגע לעסקאות מקרקעין, ולקבוע כללים נוקשים יותר להכרה בתוקפו המחייב של מסמך ביניים. כך, הן על מנת לתת לצדדים למשא ומתן יתר וודאות ביחס לנקודת הזמן אשר בה נחצה רף ההתקשרות; הן על מנת לספק למתקשרים הגנה משפטית ראויה בפני בעיות העלולות להיווצר בעסקה כבדת משקל מבחינה כלכלית ומורכבת מבחינה משפטית
לעומת זאת, השופטת דפנה ברק-ארז סברה שאין צורך בשינוי ההלכות הנוהגות, אלא רק ביישומן הזהיר בהתאם לנסיבות.
אכן, צודק חברי כי יש מקום לזהירות ביחס להכרה בהסכמות לא-פורמאליות כחוזים מחייבים, כדי לתרום לוודאות המשפטית. אולם, כשלעצמי, אינני סבורה שיש מקום לחידושי הלכה בתחום זה, אלא רק להחלה זהירה של העקרונות שגובשו בפסיקה ביחס לכך במהלך השנים. אני מודעת לחשש מפני "גלישה" לא מבוקרת אל מצב של חיוב חוזי, אף במצבים בהם הצדדים לא התכוונו להעניק תוקף מחייב להסכמות שאליהן הגיעו. לצד זאת, יש מקום לחשוש גם מפני התנערות של צדדים מתוחכמים מהסכמות ברורות, שלא זכו לעיגון פורמאלי מלא. ניתן להתרשם כי המקרה שבפנינו מהווה דוגמה טובה לחשש האחרון.
הלכות ונקודות חשובות בפסק הדין
על פי הפסיקה הישראלית, הגישה המהותית מאפשרת להכיר במסמכי ביניים כחוזים מחייבים, ככל שהם משקפים גמירות דעת ומסוימות מספקת או אפשרות להשלמתה.
ראיות משמעותיות על גמירות דעת יכולות "לפצות" על חוסרים מסוימים בדרישת המסוימות, כאשר יש אפשרות להשלים את הפרטים החסרים בדרכים שונות.
כוונת הצדדים והיקף ההסכמות שגובשו הם שיקולים מרכזיים בהכרעה האם מדובר בחוזה מחייב, כמו גם נכונותם להשלים פרטים בדרכים המקובלות בפסיקה.
לפי דעתו של כבוד השופט גרוסקוף, יתכן ובעתיד יהיה נכון לנקוט בגישה מחמירה יותר בעניין הכרת ב"סיכומי ביניים" כהסכמים וזאת על מנת להעניק ווודאות ולתת הגנה ראוי לצדדים בעסקאות מקרקעין מסובכות.
השלכות אפשריות
פסק הדין מחזק את המגמה הקיימת להכיר במסמכי ביניים כחוזים מחייבים במצבים המתאימים, ומדגיש את חשיבות יישום דיני החוזים בצורה מהותית התואמת את כוונת הצדדים, וגמירות דעתם להתקשר בהסכם גם אם עקרון מסוימות מתקיים באופן חלקי בלבד.
מצד שני, ולדעתי לב ליבו של פסק הדין עוסק במתח המובנה שבין הרצון להגן על ציפיות הצדדים ולתת תוקף להסכמות שגובשו ביניהם, לבין וודאות משפטית שהיא חשובה במיוחד בעסקאות מקרקעין. יתכן שפסק דין זה יהווה יריעת הפתיחה של בית המשפט העליון לעבור מגישה המהותית המקדת את גמירות דעתם של הצדדים וכוונתם - לגישה פורמאלית ותשים דגש על עיקרון וודאות וקבעיות יותר ברורות בעניין מתי מדובר בהסכמות עקרוניות לא מחייבות ומתי מדובר בחוזה מחייב.
אנו מצטרך לחכות ולהמתין כיצד בית המשפט בערכאות הנמוכות יותר יישמו את פסק הדין, האם מדובר בשינוי מגמה או תמיכה נוספת בגישה המהותית המקדשת את עקרון גמירות הדעת בין הצדדים.
על כותב המאמר
עו"ד ניקולאי מאינס - יועץ משפטי, קצין ציות ועורך דין, העוסק בהוצאה לפועל וחדלות פירעון עם
ניסיון של למעלה מ-10 שנים, בייצוג חייבים ונושים, בהליכי חדלות פירעון הוצאה לפועל.
בעברו עורך הדין מאינס שימש כיועץ משפטי ומנהל מחלקת ליטיגציה בחברות אשראי חוץ בנקאיות המובילות בישראל.
ניתן ליצור קשר עם משרדו של עו"ד מאינס בדוא"ל nick@nmlaw.info או בטלפון: 076-5384751.
*** המידע המופיע במאמר זה הינו למטרות כלליות בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אין להסתמך או לפעול על סמך המידע המופיע במאמר זה, ויש לקבל ייעוץ משפטי נפרד ואישי לפני נקיטת כל צעד משפטי או אחר. המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ מאת עורך דין המוסמך לעסוק בתחום ואין המחבר או המפרסם אחראים או ערבים לתוצאות השימוש במידע המופיע בו.
Bình luận